עבודה זו נוצרה בהשראת תמונה סרוקה של מעיל מותן לא חתוך מאוסף הטקסטיל המקוון של קופר יואיט. דפוס רקום זה נוצר במקור בצרפת בסוף המאה ה- 18 על ידי רוקמת אנונימית כמתנה לאהובה. במבט ראשון, העבודה של עדי פלומן נראת תלת-מימדית, אך למעשה מדובר בהדפס שטוח על נייר, שנוצר באמצעות "אריגה" דיגיטלית סיזיפית, שבה האמנית מחברת עשרות אלפי נקודות זו לזו בעזרת תוכנה למידול תלת-מימד. העבודה מבקשת ליצור רגע של התבוננות מעמיקה, שבו הצופה מתמודד עם כוחם של אובייקטים חומריים והשפעתם על עולמו הפנימי.