לאה ניקל

מהאמניות המרכזיות באמנות הישראלית במאה ה-20. יצירותיה המופשטות שזורות בנושאים של זהות, זיכרון והיסטוריה אישית, ומאופיינות בצבעוניות עזה ושימוש במגוון טכניקות. עבודותיה זכו להכרה בינלאומית והוצגו בתערוכות רבות במוזיאונים וגלריות ברחבי העולם.