BENJAMIN HUBERT
כוכבו של BENJAMIN HUBERT בזירת העיצוב הבינלאומית דרך לראשונה בשנת 2008, כאשר זכה בתואר המעצב הצעיר והמבטיח במסגרת אירועי Design 100% בלונדון. הוא יליד 1984, סיים לימודי עיצוב תעשייתי באוניברסיטת Loughborough שבחבל לנקשיר בשנת 2006, ולאחר שלוש שנים השיק סטודיו עצמאי בלונדון שנקרא אז Benjamin Hubert. בתחילת דרכו עסק רבות בעיצוב גופי תאורה, ובהמשך הרחיב את פעילות הסטודיו גם לפריטי ריהוט ולאובייקטים עבור תחומי תעשייה שונים. כשוחר מחקר וחדשנות, מאמין גדול בערכי קיימות ובעל תפיסה פרגמטית הגורסת כי עיצוב צריך להביא עמו פתרון חדש, המוטו שהוביל את עשייתו היה Material driven. Process led. Industrial Design- מוטו שהמחיש כבר אז את גישתו כי היבטים אסתטיים כשלעצמם אינם "מייצרים עיצוב", ולאובייקטים חייב להיות ערך מוסף כלשהו: ייעול ארגונומי משמעותי, שימוש מושכל יותר בחומר ו/או בדרך הייצור, ערך /כלכלי או הפחתת טביעת רגל פחמנית. היותו שוחר חדשנות ניכרת גם בדרכו האישית, אשר בשנת 2015 הובילה אותו למתג מחדש את הסטודיו שלו, ולמעשה גם את עצמו ואת דרכו בתחום. הסטודיו, הנקרא היום Layersפועל באוריינטציה הומאנית- חווייתית-רגשית- המעמידה את האדם במרכז, וחותרת להגדיר דרכי חיים חדשות, נגישות ודמוקרטיות יותר, התואמות את המציאות המשתנה על ממדיה הטכנולוגיים-דיגיטאליים-מקוונים. המוטו של הוברט לאחר "המהפך" שביצע הוא Experience driven design, אשר רואה בעיצוב אמצעי לחולל שינויים בתפיסות חיים קיימות. במקביל, הוברט אינו זונח כליל עיצוב אובייקטים מהסוג שהוא מכנה "דברים יפים", אך במתכונתו העכשווית של הסטודיו הם תופסים רק 20% מנפח הפעילות, אשר חלק נכבד ממנה מוקדש לתוכנה. גוף העבודות שלו מימיו כסטודיו Benjamin Hubert, כולל מנעד עיצובי רהיטים וגופי תאורה שביצע בעבר, וגם העיצובים האחרונים שנכללים באותם 20% שהוא מקצה ל"עיצוב רגיל" מאופיינים בחתימת ידו הערכית. כך, למשל, כורסאות העושות שימוש במינימום חומר, או אב טיפוס של כורסה שעיצב לאחרונה לחברת Moroso, אשר בוחן את גבולות של סריגה דיגיטאלית בתלת ממד. הכורסה עשויה מניילון ממוחזר ללא כל תפרים, ותהליך ייצורה אינו כרוך בבזבוז חומר ואף מפחית התערבות יד אדם.
BENJAMIN HUBERT
כוכבו של BENJAMIN HUBERT בזירת העיצוב הבינלאומית דרך לראשונה בשנת 2008, כאשר זכה בתואר המעצב הצעיר והמבטיח במסגרת אירועי Design 100% בלונדון. הוא יליד 1984, סיים לימודי עיצוב תעשייתי באוניברסיטת Loughborough שבחבל לנקשיר בשנת 2006, ולאחר שלוש שנים השיק סטודיו עצמאי בלונדון שנקרא אז Benjamin Hubert. בתחילת דרכו עסק רבות בעיצוב גופי תאורה, ובהמשך הרחיב את פעילות הסטודיו גם לפריטי ריהוט ולאובייקטים עבור תחומי תעשייה שונים. כשוחר מחקר וחדשנות, מאמין גדול בערכי קיימות ובעל תפיסה פרגמטית הגורסת כי עיצוב צריך להביא עמו פתרון חדש, המוטו שהוביל את עשייתו היה Material driven. Process led. Industrial Design- מוטו שהמחיש כבר אז את גישתו כי היבטים אסתטיים כשלעצמם אינם "מייצרים עיצוב", ולאובייקטים חייב להיות ערך מוסף כלשהו: ייעול ארגונומי משמעותי, שימוש מושכל יותר בחומר ו/או בדרך הייצור, ערך /כלכלי או הפחתת טביעת רגל פחמנית. היותו שוחר חדשנות ניכרת גם בדרכו האישית, אשר בשנת 2015 הובילה אותו למתג מחדש את הסטודיו שלו, ולמעשה גם את עצמו ואת דרכו בתחום. הסטודיו, הנקרא היום Layersפועל באוריינטציה הומאנית- חווייתית-רגשית- המעמידה את האדם במרכז, וחותרת להגדיר דרכי חיים חדשות, נגישות ודמוקרטיות יותר, התואמות את המציאות המשתנה על ממדיה הטכנולוגיים-דיגיטאליים-מקוונים. המוטו של הוברט לאחר "המהפך" שביצע הוא Experience driven design, אשר רואה בעיצוב אמצעי לחולל שינויים בתפיסות חיים קיימות. במקביל, הוברט אינו זונח כליל עיצוב אובייקטים מהסוג שהוא מכנה "דברים יפים", אך במתכונתו העכשווית של הסטודיו הם תופסים רק 20% מנפח הפעילות, אשר חלק נכבד ממנה מוקדש לתוכנה. גוף העבודות שלו מימיו כסטודיו Benjamin Hubert, כולל מנעד עיצובי רהיטים וגופי תאורה שביצע בעבר, וגם העיצובים האחרונים שנכללים באותם 20% שהוא מקצה ל"עיצוב רגיל" מאופיינים בחתימת ידו הערכית. כך, למשל, כורסאות העושות שימוש במינימום חומר, או אב טיפוס של כורסה שעיצב לאחרונה לחברת Moroso, אשר בוחן את גבולות של סריגה דיגיטאלית בתלת ממד. הכורסה עשויה מניילון ממוחזר ללא כל תפרים, ותהליך ייצורה אינו כרוך בבזבוז חומר ואף מפחית התערבות יד אדם.
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור