Le Corbusier
נולד בשנת 1887 בשוויץ, בשם שארל-אדואר ז'אנרה. בשנת 1902 נרשם לבית הספר לאמנות, L’Ecole d’Art, כדי ללמוד את מלאכת אבותיו – אומנות גילוף מכסי שעונים. למעו האמת, קורבוזיה שאף להיות צייר, אך שארל ל'אפלטנייה, המדריך שלו, סבר שראוי לו להפוך דווקא לאדריכל. בשנות העשרים פגש קורבוזיה את הצייר הקוביסט אמדה אוזנפנה. ביחד הקימו תנועה אמנותית חדשה בשם "פוטוריזם", אשר דגלה בחזרה לעיצוב בצורות בסיסיות, בהשראת המיכון המודרני.
חתך הזהב היווה מבחינתם את הצורה האידיאלית, ושולב באופנים רבים בעבודותיהם. בשנות השלושים הלכו והתרחבו שכונות העוני בפריס, והממשל הצרפתי התקשה לטפל במצב החדש שנוצר. לה קורבוזיה ניסה לתת מענה לבעיה וחיפש דרכים יעילות לאכלוסן של קבוצות גדולות של אנשים. ויזם את פרויקט הבנייה של "וילות הבלוק" (Immuebles Viey las)ב-1922. היו אלה בלוקים גדולים של דירות-תא יחידות, שנבנו זו מעל זו וכללו חדר אורחים, חדרי שינה, מטבח ומרפסת. ב-1922 הציג גם את תוכניתו ל"עיר עדכנית" בת שלושה מיליון תושבים- “Ville Contemporaine”.
בעיני רוחו ראה עיר בה לא יהיו עוד רחובות ומדרכות, ואף לא כיכרות ציבוריים ושכונות חסרות סדר. הוא שאף לשכן אנשים במגדלים גבוהים ונקיים הניצבים בשטחים המתוכננים כפארק. בחזונו ראה עיר "רציונאלית" המחולקת למספר אזורים נפרדים שייעודם עבודה, מגורים ובילוי. תוכנית הביצוע נערכה בקנה מידה גדול, וכללה בנייני ענק, חללים פתוחים רחבי ידיים ודרכים עירוניות מהירות. לה קורבוזיה ביסס את גישתו על רעיונות פיסוליים , גילה מחדש את הפוטנציאל של ההבטון המזוין והחל להשתמש בו בצורתו הגולמית, בשילוב עם קורות עץ חשופות.
לה קורבוזיה היה חלוץ החוקרים התיאורטיים של העיצוב המודרני, ומחקריו עסקו במציאת תנאי מגורים נוחים יותר עבור תושביהן של ערים צפופות. הקריירה שלו התפרסה על פני למעלה מחמישה עשורים, במהלכם הספיק להקים בניינים במרכז אירופה, בהודו וברוסיה, וכן בניין בצפון אמריקה ובדרומה. הוא עסק גם בתכנון ערים, ציור, פיסול, יצירה ספרותית ועיצוב רהיטים. באוגוסט 1965, נפטר.
Le Corbusier
נולד בשנת 1887 בשוויץ, בשם שארל-אדואר ז'אנרה. בשנת 1902 נרשם לבית הספר לאמנות, L’Ecole d’Art, כדי ללמוד את מלאכת אבותיו – אומנות גילוף מכסי שעונים. למעו האמת, קורבוזיה שאף להיות צייר, אך שארל ל'אפלטנייה, המדריך שלו, סבר שראוי לו להפוך דווקא לאדריכל. בשנות העשרים פגש קורבוזיה את הצייר הקוביסט אמדה אוזנפנה. ביחד הקימו תנועה אמנותית חדשה בשם "פוטוריזם", אשר דגלה בחזרה לעיצוב בצורות בסיסיות, בהשראת המיכון המודרני.
חתך הזהב היווה מבחינתם את הצורה האידיאלית, ושולב באופנים רבים בעבודותיהם. בשנות השלושים הלכו והתרחבו שכונות העוני בפריס, והממשל הצרפתי התקשה לטפל במצב החדש שנוצר. לה קורבוזיה ניסה לתת מענה לבעיה וחיפש דרכים יעילות לאכלוסן של קבוצות גדולות של אנשים. ויזם את פרויקט הבנייה של "וילות הבלוק" (Immuebles Viey las)ב-1922. היו אלה בלוקים גדולים של דירות-תא יחידות, שנבנו זו מעל זו וכללו חדר אורחים, חדרי שינה, מטבח ומרפסת. ב-1922 הציג גם את תוכניתו ל"עיר עדכנית" בת שלושה מיליון תושבים- “Ville Contemporaine”.
בעיני רוחו ראה עיר בה לא יהיו עוד רחובות ומדרכות, ואף לא כיכרות ציבוריים ושכונות חסרות סדר. הוא שאף לשכן אנשים במגדלים גבוהים ונקיים הניצבים בשטחים המתוכננים כפארק. בחזונו ראה עיר "רציונאלית" המחולקת למספר אזורים נפרדים שייעודם עבודה, מגורים ובילוי. תוכנית הביצוע נערכה בקנה מידה גדול, וכללה בנייני ענק, חללים פתוחים רחבי ידיים ודרכים עירוניות מהירות. לה קורבוזיה ביסס את גישתו על רעיונות פיסוליים , גילה מחדש את הפוטנציאל של ההבטון המזוין והחל להשתמש בו בצורתו הגולמית, בשילוב עם קורות עץ חשופות.
לה קורבוזיה היה חלוץ החוקרים התיאורטיים של העיצוב המודרני, ומחקריו עסקו במציאת תנאי מגורים נוחים יותר עבור תושביהן של ערים צפופות. הקריירה שלו התפרסה על פני למעלה מחמישה עשורים, במהלכם הספיק להקים בניינים במרכז אירופה, בהודו וברוסיה, וכן בניין בצפון אמריקה ובדרומה. הוא עסק גם בתכנון ערים, ציור, פיסול, יצירה ספרותית ועיצוב רהיטים. באוגוסט 1965, נפטר.
Le Corbusier ל
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור